מתנות וחנוכיות לחנוכה

הלכות, מצוות ומנהגים (1)

אומרים 'הלל' (כולו) וקוראים בתורה בפרשת הנשיאים ● מרבים בצדקה בימי החנוכה ● מנהג חב"ד - להעמיד את החנוכיות בתוך חלל הפתח עצמו ● החנוכייה היא רק פתרון טכני להדלקת הנרות ולא עניין עקרוני - ניתן להדליק גם ללא חנוכייה

 

כה תשרי התשע"א (03.10.2010)

 

מהלכות חנוכה:

בכל לילה מלילות חג החנוכה מדליקים נרות מתנות לחנוכה.

בכל שמונת הימים אומרים 'ועל הניסים' בתפילת 'שמונה-עשרה' (תפילת העמידה) ובברכת המזון.

אומרים 'הלל' (כולו) וקוראים בתורה בפרשת הנשיאים.

ימי חנוכה הם ימי שמחה ואסורים בהספד ותענית.

נוהגים לאכול בחנוכה מאכלים מטוגנים בשמן, כמו לביבות וסופגניות - לזכר נס פך השמן.

מרבים בצדקה בימי החנוכה.

נוהגים לחלק לילדים 'דמי חנוכה', כדי להרגילם בנתינת צדקה.

הכול מדליקים

מצוות נרות חנוכה חלה על כל אדם מישראל, גבר ואשה, שמעל גיל מצוות. אולם נשים ובנות נוהגות לצאת ידי חובתן בנרות-החנוכה שמדליקים הבעלים-האבות. רווקה או אשה שבעלה אינו מדליק בבית, צריכה להדליק בעצמה. יש לחנך גם את הבנים שמתחת לגיל מצוות לקיים מצווה זו.

למה מדליקים נרות חנוכה?

את הטעם להדלקת נרות חנוכה אנו מוצאים בספר "יד החזקה" לרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה – פרק ג'):

[ב] וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. [ג] - ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן חנוכיה מעוצבת ומקורית מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.

פרסומת לנס

ההלכה המקורית היתה להדליק את החנוכייה מעוצבת על פתח הבית, מבחוץ (ויש הנוהגים כך גם כיום). מפני רדיפות הגויים הנהיגו להדליק בתוך הבית, וכך נשאר המנהג. בבתי קומות, אפשר להציב את החנוכייה בחלון הפונה לרחוב, רק בתנאי שגם בבית רואים היטב את הנרות, ושהחלון איננו גבוה מקרקעית הרחוב יותר מ-‏9.60 מטר. לעומתם, יש נוהגים להדליק את החנוכייה בסמוך לפתח פנימי שבין החדרים. מעמידים אותה מול הצד שבו נמצאת המזוזה, כדי שהמזוזה תהיה בצד אחד והחנוכייה בצד השני, וכך נהיה מוקפים במצוות. מנהג חב"ד - להעמיד את החנוכייה בתוך חלל הפתח עצמו.

מוסיף והולך

במשך שמונת ימי החג הולכים ומוסיפים באור החנוכה. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות, עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות חנוכיות לחנוכה

בכיוון הנכון

את הנרות מציבים בימין החנוכיה, אך סדר ההדלקה הוא משמאל לימין. כלומר: ביום הראשון מציבים נר אחד בימין החנוכיה ומדליקים אותו. ביום השני מדליקים שני נרות בימין החנוכיה, אך תחילה מדליקים את הנר ה'חדש', של היום השני, ואחר-כך את הנר ששייך ליום הראשון. וכך מדי יום ביומו, תחילה את הנר ה'חדש', אחריו את הנר של אתמול, אחריו את הנר של שלשום, בכיוון משמאל לימין.